פסק-דין בתיק ה"פ 55005-02-11

כללי

1.            לפני המרצת פתיחה (להלן: " הבקשה") בגדרה עותרים המבקשים ליתן צו המצהיר כי הינם זכאים להירשם כחוכרים לדורות, במינהל מקרקעי ישראל (להלן: " המינהל"), במקרקעין הידועים כחלק מגוש 8210, חלקה 94, מגרש 2157 (להלן: " המקרקעין"), המצויים בשטח המועצה המקומית תל- מונד, המשיבה מס' 2 (להלן: " תל- מונד").

2.            המבקשים עתרו בנוסף, לסעדים נוספים, הנוגעים לעתירה מנהלית שהגישו (עע"מ 1676/09- להלן: " העתירה"), דא עקא, זו נמחקה בהמלצת בית המשפט, עד לבירור הבקשה דנן ועל כן, הפכו הסעדים הנוספים לבלתי רלבנטיים, נכון לעת הזו.

רקע עובדתי 

3.            המדובר במקרקעין שהיו ידועים כחלקה 11 בגוש 87, עובר להליך פרצלציה. על המקרקעין נבנה מפעל בלוקים, אשר היה בבעלות מר משה חקיה (להלן: " מר חקיה" ו - "מפעל הבלוקים").

ביום 23.8.63 חתמו המבקשים על הסכם, לפיו רכשו ממר חקיה את זכויותיו במפעל בלוקים. להלן הנוסח המלא של ההסכם:

"צד א' מוכר לצד ב' את חלקו שהוא מחצית מפעל הבלוקים תמורת סכום של (שמונת אלפים לי) 8,000 ל"י. מחוץ לסך הנ"ל שהוא קניית המפעל, מקבל צד ב' את החובות שחייבים הלקוחות לצד א' וצד ב' משלם עבורם שטר לחודש וחצי לאחר שצד א' מחתים את החייבים לו. כמו כן צד ב' משלם לצד א' את חלקו במלאי שהוא 2091 (אלפיים תשעים ואחד לירות) בשטר לחודשיים". (ר' נספח ה' לבקשה) (להלן: " ההסכם").

ממועד זה ועד עצם היום מחזיקים המבקשים במקרקעין.

4.            במכתב מיום 11.7.66, פנה ראש מועצת תל- מונד אל המינהל בהמלצה כי יחכיר למבקשים חלק מחלקה 11 בגוש 87 (המקרקעין דנן). ביום 1.9.66 התקבלה תשובת המינהל, לפיה המגרש מיועד לבנייני ציבור (נספח ג' לבקשה). כן, התקבל מכתב ממהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה "שרונים", מיום 6.9.66 שגרס כי ייעודו של המגרש מסחרי.

5.            לאורך השנים, פנתה תל-מונד למינהל במכתבים נוספים, בגדרם המליצה בפני המינהל על החכרתם של המקרקעין למבקשים - המלצה שנדחתה בנימוק כי מדובר במקרקעין ציבוריים. כאשר שבו המבקשים ופנו לתל- מונד בבקשה כי תמשיך בסיועה, זו השיבה להם במכתב מיום 28.4.91, כי " שטח זה הוא בבעלות המינהל" (ר' נספח נ/1).

6.            אין מחלוקת כי חוזה חכירה בין המנהל לבין מבקשים לא נחתם. אף אין חולק, כי משנת 1971 ואילך, ייעוד המקרקעין הינו ציבורי.

7.            להשלמת התמונה יצוין, כי בעבר, הקצה המינהל למבקשים מגרש שסמוך למקרקעין (מגרש2159  בגוש 8210  חלקה 95) אשר נרכש על ידם לשם הפעלת צרכניה.

טענות הצדדים

טענות המבקשים

8.            המבקשים טוענים, כי בגדר ההסכם לרכישת מפעל הבלוקים, נרכשו אף הזכויות במקרקעין ומכאן זכותם להירשם כחוכרים לדורות במקרקעין ולחתום על חוזה חכירה מול בעלי המקרקעין דאז, בין אם היה זה המינהל ובין אם היתה זו תל- מונד. לשיטתם, אין מדובר בהסכם לרכישת המפעל גרידא, אלא הסכם לרכישת המקרקעין, לרבות המפעל.

9.            המבקשים טוענים, כי עד לשנת 1967 ייעודם של המקרקעין היה מסחרי, כך לסברתם ולסברת תל מונד ולפיכך, היו הם זכאים באותה עת להתקשר כחוכרים לדורות, בין עם המינהל ובין עם תל מונד. לשיטתם, עד שנת 1971 היתה קיימת אי בהירות ביחס לייעודם של המקרקעין, שכן התוכנית הראשונה שקבעה מפורשות ייעוד ציבורי למקרקעין היתה תוכנית הצ/5/7 שפורסמה בשנת 1971. על כן, אין להוציא מכלל אפשרות כי ייעודם של המקרקעין, עד למועד זה, היה מסחרי ולא היתה מניעה מבעדם להפוך לחוכרים לדורות של המקרקעין. המבקשים מוסיפים, כי אך בשל אי בהירות זו, סירב המינהל לחתום עמם על חוזה חכירה עוד בשנת 1966.

10.        לחילופין, טוענים המבקשים, כי אף אם ייעוד המקרקעין היה ציבורי באותה תקופה, הרי שעפ"י התב"ע שהיתה בתוקף בשנת 1963, היתה תל- מונד זכאית לבעלות בהם ועל כן, היה בסמכותה להחכירם לידיהם.

11.        המבקשים טוענים כי ההסכם בצירוף פניות ראשי המועצה של תל מונד למינהל, בבקשה להחכיר להם את המקרקעין, מוכיחים כי ניתנה להם התחייבות לביצוע עסקת העברת זכות במקרקעין, מכוחה הינם זכאים, למצער, להירשם כחוכרים לדורות במקרקעין.

12.        המבקשים ציינו כי כלל לא ברור מי היה הבעלים הרשום של המקרקעין בשנת 63' ולא מן הנמנע שרק בשנת 1990 הועברה הבעלות ברישום מהמועצה המקומית לקק"ל. לטענתם, ככל שהמועצה היתה הבעלים הרשום בשנת 63', היא לא היתה מודעת לכך ומשכך, פנתה למינהל על מנת שיחתום על חוזה חכירה עם המבקשים. המבקשים טוענים, כי ככל שייעוד המגרש היה מסחרי, בין השנים 1963 ועד 1971, המינהל היה נאות להחכירם להם, דא עקא, התגלעה מחלוקת ביחס לייעוד המקרקעין ועל כן, נמנע המינהל מהחכרתם.